אם אתם מתלבטים בין הרמת סינוס פתוחה או סגורה, אז לפחות אתם יודעים דבר אחד באופן חד משמעי – אתם צריכים הרמת סינוס. ההחלטה לגבי איזה הליך לבצע היא לא לגמרי לשיקול דעתכם, כמו שההחלטה האם לבצע את ההליך או לא. הסיבה היא שיש שיקולים רפואיים מקצועיים העומדים מאחורי קבלת החלטה מסוג זה, שיקולים הנשענים על נתונים שונים במציאות הדנטאלית שלכם.
בכדי להבין בכל זאת כמה דברים על ההליך לפניו אתם עומדים, כתבנו למענכם מעין סיכום דברים, הסבר לא מפורט מדי, אך בהחלט מפורט דיו, דרכו נשפוך אור על הסיבות והשיקולים אותם יפגוש הרופא שלכם כשהוא בוחר בין הרמת סינוס פתוחה או סגורה.
שיקולים מקצועיים להרמת סינוס פתוחה או סגורה
השיקול העיקרי אותו יפגוש הרופא המטפל הינו האם יש צורך בבנייה רבה של עצם או שמספיק להשתמש במעט חומר לצורך קליטת השתל.
- הרמת סינוס סגורה – דורשת התאוששות קצרה הרבה יותר, אך מתאימה רק במקרים בהם אין צורך רב בחומר שישמש בסיס לשתל. אם הרופא רואה כי חסר פחות משני מילימטרים של חומר שן, הרי שהרמת הסינוס הסגורה תתאים בשבילכם.
- הרמת סינוס פתוחה – זמן ההתאוששות היחסי בין הרמת סינוס פתוחה מול סגורה משמעותי, שכן ההליך פולשני יותר. בהרמה הפתוחה הרופא יחדיר את חומרי העיבוי דרך פתח צידי, כך שהתאוששות הנדרשת ארוכה יותר, עד לתשעה חודשים, והיא נבחרת במקרים בהם כמות העצם החסרה גדולה במיוחד.
ומתי אי אפשר לעבור הרמת סינוס כלל?
יש מקרים בהם הרמת סינוס פתוחה או סגורה בלתי אפשרויות לחלוטין. לשיקול דעתו המקצועי של הרופא המטפל, הרי שמתוך היכרות עם התיק הרפואי שלכם ומצבכם הבריאותי, יכול להיות שהגוף שלכם לא יכול לעבור הרמת סינוס בהצלחה, והסכנה גדולה על התמורה.
מתוקף היותם הליכים כירורגיים, גם הרמת הסינוס הפתוחה וגם הסגורה אסורים על נשים בהיריון, או לפחות אינם מומלצים, ויש לדחות את ההרמה עד לאחר הלידה. אלו הסובלים מבעיות בקרישת הדם, סרטן, ועוד מחלות שונות גם כן מנועים מביצוע ההליך.