כשאדם מואשם בביצוע עבירה פלילית, הוא מועמד לדין – ואם בית המשפט מחליט שהראיות מוכיחות את אשמתו, הוא גם ייענש. יחד עם זאת ישנם גם מצבים שבהם אדם עומד לדין אבל עקב מצבו הנפשי בית המשפט מורה על צו אשפוז כפוי. ישנם שני מצבים אפשריים המובילים להחלטה זו, וכאן בעמוד תמצאו מידע מפורט על שניהם.
-
אשפוז כפוי עקב מחלה נפשית בזמן ביצוע עבירה פלילית
ישנם 3 קריטריונים רלוונטיים להחלטה על מתן צו אשפוז כפוי במקרים אלה: הראשון הוא קיומה של מחלת נפש במועד ביצוע העבירה, השני הוא שגם בנקודת הזמן הנוכחית, כלומר במהלך הדיון המשפטי, מחלת הנפש עדיין פעילה, והשלישי הוא קיומן של רעיות המעידות כי האדם אכן ביצע את העבירה המיוחסת לו. זהו קריטריון קריטי, מפני שבית משפט לא רשאי להורות על אשפוז בכפייה של אדם שלא ביצע עבירה פלילית. עוד חשוב להדגיש כי על-פי חוק העונשין לא ניתן להעניש אדם שבשעת מעשה פלילי היה חולה במחלת נפש.
לפני מתן צו האשפוז תתבצע בדיקה פסיכיאטרית. ישנם מקרים שבהם הבדיקה עצמה מחייבת אשפוז, ובמצב כזה, בית המשפט יורה על אשפוז לפרק זמן מסוים לצורך הסתכלות, ולאחר מכן יחליט אם להוציא צו אשפוז.
דגש נוסף הוא משך האשפוז: בצו האשפוז מצוין פרק הזמן שבו על האדם להיות מאושפז בכפייה. פרק זמן זה לא יכול להיות ארוך יותר מתקופת המאסר המקסימלית בגין ביצוע העבירה שבגינה עמד האדם לדין. לאחר מכן פסיכיאטר מחוזי רשאי להאריך את האשפוז הכפוי.
-
מחלת נפש תוך כדי הדיון בבית המשפט
גם כשאדם היה בריא בנפשו בעת ביצוע העבירה, אבל במהלך הדיונים בבית המשפט הוא הופך לחולה, ניתן להוציא צו אשפוז בכפייה. צו אשפוז כפוי יינתן רק כשיש ראיות לביצוע העבירה, ורק כשחומרת המצב מחייבת אשפוז. כמובן שלבית המשפט אין את הידע המקצועי הרלוונטי, ולכן הוא נסמך על חוות דעת פסיכיאטריות המוגשות לו. חשוב לציין שבמקרים אלה המשפט עשוי להתחדש לאחר תום האשפוז, מפני שבמועד ביצוע העבירה האדם היה בריא בנפשו, כך שלא מדובר באי כשירות מהותית.