צנתור כלילי – להכיר את ההליכים

כשמדברים על צנתור כלילי הכוונה היא לכל פעולה, בה מחדירים צינורות דקיקים אל תוך הלב האנושי. צנתור לב כלילי הוא כנראה הנפוץ ביותר, במהלכו הצינורות מוחדרים אל מוצא העורקים הכליליים בלב, אליהם מוזרק חומר ניגוד. על אף שמדובר בהליך פולשני, הוא מתבצע תחת אלחוש מקומי בלבד ואין כל צורך להשתמש בהרדמה או טשטוש, אלא אם החולה ביקש זאת או שמדובר במקרה מיוחד.

מה ההבדל בין צנתור כלילי וצנתור אבחנתי?

לפני שניגשים לבצע צנתור כלילי מתחילים קודם כל עם צנתור אבחנתי. מדובר בהליך בו מוחדרת צינורית דקה אל עורך מסוים בגוף (לרוב עורק כף היד או העורק המפשעתי). דרך אותה צינורית מחדירים קתטר, שהינו צינור ארוך ודק, אל נקודת מוצא העורק הכלילי. אז, דרכו מזריקים את חומר הניגוד, והתהליך כולו מתועד על ידי רנטגן.

צנתור אבחנתי מאפשר לאבחן באופן מדויק אנומליות מולדות, חסימות בעורקים הכליליים, ועוד. מטרתו היא כאמור לאבחן את הבעיה ממנה סובל המטופל ולהבין על בסיס המסקנות מהי הדרך הנכונה ביותר להתקדם מבחינה טיפולית. כלומר, בסיום השלב האבחנתי ניתן להבין באופן ודאי האם אכן קיימת מחלת לב כלילית, והאם היא דורשת השתלה או כל מהלך טיפולי אחר. 

בדרך כלל המחלה העיקרית המאובחנת לאחר צנתור, הינה טרשת עורקים. מדובר במחלה הפוגעת בכלי הדם, שקוטרו הולך ומצטמצם בשל הצטברות חומרים דלקתיים ושומניים על דפנותיו, מה שעלול לחסום את זרימת הדם התקנית בגוף ולעתים להוביל אף להיווצרות קריש דם. 

קצת על האשפוז וזמן ההחלמה

אמנם נכון שלא תמיד צנתור כלילי מתבצע תחת הרדמה מלאה, אך אין זה אומר שלא מדובר בהליך מסובך. על כן, האשפוז עצמו מתחיל כמה שעות לפני הצנתור עצמו, ומשתנה על סמך הממצאים והמסקנות לגבי הטיפול הדרוש בעקבות אותו צנתור. לאשפוז עצמו יש להגיע עם תוצאות של בדיקות דם שגרתיות, לאחר צום של בין 6-8 שעות. במידה והמטופל נוטל תרופות מסוימות יש להתייעץ עם רופא, ולפעול בהתאם להוראות. ישנן תרופות שעדיף להפסיק ליטול לפני ההגעה לאשפוז. 

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email
דילוג לתוכן