מהי הרחבת כליה ומהי המשמעות שלה אצל עוברים ותינוקות? וכיצד ניתן לטפל? כל התשובות בהמשך!
הרחבת כליה באופן כללי
לפני שנתחיל לעסוק בהרחבת כליה בעוברים ותינוקות חשוב להבין, שזהו מצב שבהחלט יכול להיווצר בכל גיל, אבל בעיקר אצל מבוגרים. זאת, למרות שזה נפוץ בקרב עוברים ותינוקות ולמעשה, קל יחסית לאבחן זאת אצל עוברים בזכות הבדיקות השוטפות המתקיימות לאורך ההיריון. שמה הלועזי של תסמונת הוא הידרונפרוזיס והמשמעות שלה היא הצטברות של שתן בכליה כתוצאה מחסימה בדרכי השתן.
הגורמים
כאשר מדובר על הידרונפרוזיס אצל עוברים ותינוקות, הגורם המרכזי והנפוץ ביותר הוא מום מולד אשר יוצר את החסימה שמובילה למצב זה. זאת, בשונה מהרחבת כליה אצל מבוגרים, שבדרך כלל נגרם כתוצאה מאבנים בכליות, חבלה וכדומה. בדומה למומים מולדים אחרים, גם במקרה זה ישנן דרגות חומרה שונות ובהתאם לכך גם משתנה הצורך בטיפול וגם אופן הטיפול, על כך נרחיב מיד.
הצורך בטיפול
כאמור, ישנם מומים שונים שיכולים לגרום להרחבת כליה אצל עוברים ותינוקות והם יכולים לגרום לחסימה בדרגות חומרה שונות. היות שכך, ישנם מקרים בהם כל שנדרש הוא מעקב, שממשיך גם לאחר הלידה ולעתים לאורך שנים לאחר מכן, ולעתים נדרשת התערבות רפואית אפילו במהלך ההיריון כדי לטפל בכליות של העובר.
אבחון
כאמור, אבחון הידרונפרוזיס אצל עוברים נעשה במהלך בדיקות ההדמיה המתבצעות באופן שוטף במהלך ההיריון. אבל מה לגב אבחון המחלה אצל תינוקות שכבר נולדו? ובכן, במצב זה האבחון נעשה על ידי מישוש של רופא הילדים את איזור הכליות, במהלכו הוא מרגיש את הנפיחות. לאחר מכן מתבצעות בדיקות הדמיה, שנותנות תמונה כללית טובה וברורה יותר לגבי המצב והצורך בהמשך טיפול.
אופן הטיפול
ישנם שלושה סוגי טיפול במקרים של הרחבת כליה אצל תינוקות, בהתאם לחומרת המצב. הסוג הראשון הוא מעקב בתדירות גבוהה. הסוג השני הוא באמצעות מניעה תרופתית כנגד דלקות בדרכי השתן. הסוג השלישי הוא ניתוח, במהלכו מוציאים את הגורם המפריע לזרימה התקינה של השתן בחלקיה השונים של מערכת השתן.